בול בפוני

אנחנו רגילים לחשוב על דחיינות כעיכוב, אבל יש הרבה סיבות טובות אחרות שבגללן אנחנו מתעכבים עם דברים מסוימים, כמו זהירות, סבלנות וסדרי עדיפויות. דברים הרי לא יכולים לקרות כולם בבת אחת. הדחיינות אמנם קשורה בבחירה מה לעשות עכשיו ומה לא, אבל בעיקר טמונה במניעים של הדחייה: הבחירה לא לעשות עכשיו משהו שצריך להעשות, אף שידוע לנו שאנו מזיקים לעצמנו בכך. 

בשיחה עם בת-חן פרימור יוסף, יועצת ארגונית בכירה ומנחת קבוצות, דיברנו על ההשפעות של דחיינות על אנשים וארגונים, ועל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו וגורמים לנו להתנהג באופן לא רציונלי. על מנת לשמור על מיקוד ולהתמודד באופן אפקטיבי עם פיתויים והסחות דעת, אנו צריכים לשנות את האופן בו אנחנו חושבים על דחיינות, ולאמץ מגוון של כלים וטקטיקות –  קודם כל בשביל עצמנו, ולאחר מכן כמנהלים.ות בשביל לעזור לעובדים.ות שלנו.